פסק-דין בתיק ת"א 40927-08

התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף, ובהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , תשל"ה, 1975 (להלן: " החוק " ).

רקע עובדתי :

1.         התובעת הינה ילידת 07/01/56. עבדה עובר לתאונה כטבחית בבית מלון. בעת התאונה הייתה התובעת בת 50 ועתה הינה בת 57 שנים.

2.         הנתבע 1 במועד הרלוונטי לתביעה  נהג ברכב,  מס' רישוי 29-199-29. נתבעת 2 ביטחה רכב זה והוציאה עבורו פוליסת ביטוח חובה.

3.         ביום16/11/06 בהיותה הולכת רגל נפגעה התובעת בתאונת דרכים, בעת שעמדה מאחורי רכבו של נתבע 1.

4.         כתוצאה מן התאונה נפגעה התובעת באזורי גוף שונים, ובעיקר בראשה, בית החזה, בצווארה, ובעמוד השדרה הצווארי. לטענת התובעת, כתוצאה מן התאונה המשיכה וממשיכה לסבול מכאבים מתמידים בראשה, בצווארה ובבית החזה, ובנוסף לכאביה סובלת אף ממגבלות תנועה בצוואר ובגב המותני.  התובעת מוסיפה כי טופלה במסגרת קופת חולים ונזקקה לטיפולי פיזיוטרפיה, טיפולי רפואה משלימה, ואף למשככי כאבים שגרמו לה לתופעות לוואי גסטרולוגיות. עוד ציינה התובעת כי כתוצאה מן התאונה נפגעה אף בתחום הנפשי עקב קשיי הסתגלות לאחר התאונה.

            נתבעת 2 מודה בכיסוי הביטוחי על פי החוק. הצדדים חלוקים באשר לגובה הנזק והפיצוי בגינו.

הנכות הרפואית :

5.         התובעת נבדקה על ידי מומחה לכירורגיה אורתופדית, מטעם בית המשפט, פרופסור אברהם גנאל, אשר מצא בבדיקתו כי " התלבשה והתפשטה מבלי שנצפו הגבלות בטווח התנועה ". עוד הוסיף המומחה כי " נמצאה הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה צווארי , בחלק מכיווני התנועה . את סך ההגבלה אני מגדיר כהגבלה קלה ביותר בטווח תנועות עמוד שדרה צווארי ".

בהסתמך על קובץ מבחני הנכות של המוסד לביטוח לאומי העריך המומחה את דרגת נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור כדלקמן:

5% בגין הגבלה קלה ביותר בטווח תנועות עמוד שדרה צווארי לפי סעיף37(5) א'.

בנוסף, המליץ המומחה לקבוע לתקופות הבאות נכות זמנית בשיעור100% בתחום האורתופדי:

08/02/07 - 17/11/06, 28/07/07 - 22/07/07, 28/10/07 - 08/10/07, 21/05/08 - 17/05/08, 27/06/08 - 25/06/08, 15/08/08, 11/08/08, 07/11/08 - 04/11/08, 31/01/09 - 28/01/09, 21/02/09 - 08/02/09.

6.         התובעת נבדקה אף על ידי מומחה למחלות פנימיות וגסטרואנטרולוגיה, ד"ר א. גילון, לאור לטענתה כי כתוצאה מהתאונה היא מקבלת טיפול תרופתי של משככי כאבים מסוג NSAID'S אשר גרמו לה לבעיות גסטרואנטרולוגיות. עוד אציין כי גם המומחה בתחום האורתופדי, פרופסור אברהם גנאל, ציין שייתכן מצב שהבעיות הגסטרואנטרולוגיות הן כתוצאה ממשככי הכאבים אשר התובעת נוטלת.

המומחה, ד"ר א. גילון, מצא בבדיקתה כי " התרופות לא גרמו למחלות מערכת העיכול שנתגלו בבדיקות והיו בוודאי קיימות לפני התאונה מבלי לבוא לביטוי קליני ". עוד הוסיף המומחה כי " אין קשר סיבתי בין התאונה למחלות שנתגלו בבדיקות שבוצעו בתקופה שלאחר התאונה ".

המומחה קבע כי לתובעת אין כל נכות צמיתה במערכת העיכול הקשורה לתאונה נושא התביעה.

7.         במקרה דנן, מומחים רפואיים אלו לא נחקרו ע"י מי מהצדדים בחקירה נגדית על חוות דעתם, ואף לא הוצגו לבית המשפט שאלות הבהרה למומחים (מעבר לשאלה למומחה בתחום האורתפדי הקשורה לתחום הגסטרואנטרולוגיה), כך  שהאמור בחוות דעתם לא נסתר.

8.         זאת ועוד, התובעת אף נבדקה, על ידי פסיכיאטר מומחה, מטעם בית המשפט, ד"ר דני פישר,  לאור טענתה לפגיעה בתחום הנפש עקב התאונה. לטענתה. המומחה מצא בבדיקתו כי " בעברה ידוע כי הגיבה בדיכאון לאירועי חיים קשים , עלייה ארצה עם ירידה ניכרת במעמדה החברתי וכנראה גם הכלכלי ". עוד הוסיף המומחה כי להערכתו, " למצבי רוחה הדיכאוניים עובר לתאונה אין השפעה על מצב רוחה כיום ". עוד קבע המומחה כי " בבדיקתי התרשמתי כי לוקה בהפרעת הסתגלות עם תגובה דיכאונית מוארכת ומתסמונת בתר חבלתית קלה ".

בהסתמך על קובץ התקנות של המוסד לביטוח לאומי העריך המומחה את דרגת נכותה לצמיתות בשיעור כדלקמן: